הפרעות מצב רוח- הפרעות מצב רוח הן שם כולל למגוון הפרעות אשר המאפיין המרכזי שלהן הוא שינוי משמעותי וקשה לשליטה במצב הרוח. השינוי יכול להשפיע על התפקוד הרגשי, להיות מלווה בסימפטומים נוספים ולגרום לליקוי בתפקוד או מצוקה - לעתים בצורה ניכרת. אחת ההפרעות השכיחות בקבוצת הפרעות אלו היא דיכאון רבא (major depressive disorder) המתאפיין במצב רוח ירוד, חוסר אנרגיה, חוסר הנאה, שינויים בתיאבון ובשינה, חוסר ריכוז, אשמה ולעתים מחשבות אובדניות. ההפרעות האחרות בקבוצה כוללות בין היתר הפרעה ביפולארית, הפרעה דיכאונית כרונית והפרעה ציקלותימית. המאפיין הקבוע הוא כאמור חוסר השליטה של המטופל במצב הרוח, שלעתים נזקק לטיפול פסיכולוגי, תרופתי או שילוב ביניהם, על מנת לאזן את מצב הרוח.

 

הפרעות חרדה- הפרעות חרדה הן שם כולל לקבוצת הפרעות אשר מתבטאות בין היתר בתחושה מוגזמת ומפריעה של אי נוחות, מתח, פחד וסימנים גופניים נלווים כגון דופק מהיר, הזעה, תחושת לחץ פנימי ועוד. ההפרעות מגוונות וכוללות הפרעות תלויות סיטואציה כדוגמת פוביה פשוטה (לדוגמא מעכבישים, גבהים, מקומות סגורים, מבחנים ועוד) או פוביה חברתית, הפרעות שבאות בצורה פתאומית עם או בלי טריגר כמו הפרעת התקפי פאניקה והפרעות הכוללות תחושת חרדה כללית מתמשכת כמו הפרעת חרדה מוכללת. ההפרעות האלו הינן מהשכיחות ביותר באוכלוסיה הכללית. הן עלולות להצריך מגוון טיפולים קבועים או זמניים, פסיכולוגיים או תרופתיים.

 

הפרעות אובססיביות קומפולסיביות- ספקטרום ההפרעות האובססיביות קומפולסיביות אשר בעבר כלל רק את הOCD המוכר, התרחב משמעותית לפני כעשור עם פרסום ה-DSM 5 על ידי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי. הספקטרום כולל כיום הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הפרעת אגירה, הפרעת חיטוט בעור, הפרעת תלישת שיערות והפרעת גוף דיסמורפית. המאפיין העיקרי של כלל ההפרעות הינו קיום של "אובססיות" שהינן תמונות, רעיונות, דחפים או תחושות מציקים הבאים בפתאומיות וגורמים למצוקה המביאה לביצוע "קומפולסיה" שהיא פעילות פיזית או מחשבתית או הימנעותית שמטרתה הורדה של האובססיה. האובססיות, הקומפולסיות או שתיהן יכולות להביא למצוקה נפשית ופגיעה בתפקוד.

 

הפרעות פסיכוטיות- הפרעות פסיכוטיות הינן הפרעות המתאפיינות בקיום מצב שבו תפיסת המציאות של האדם משתנה ואינה תואמת את המציאות האובייקטיבית. האירוע הפסיכוטי יכול להיות חד פעמי, מתמשך או התקפי. הפרעה לתפקוד קיימת בעת האירוע הפסיכוטי אך יכולה בחלק מהמקרים להיות ירידה בתפקוד גם כשהאדם אינו במצב פסיכוטי. גם כשאין ירידה בתפקוד, יש פעמים רבות מצוקה מתחושת ה"בגידה" של המוח. בעבר הרחוק אנשים עם מחלות כאלו לא טופלו אלא נשלחו לחיות בשולי החברה או במוסדות מבודדים. לאורך השנים פותחו תרופות ושיטות טיפול רבות.  בעבר היו לטיפולים תופעות לוואי ומגבלות רבות אך עם הזמן חל שיפור במאפייני הטיפולים. כיום אדם עם מחלה פסיכוטית המתמיד בטיפול ומעקב יוכל גם לנהל חיים תקינים ומלאים.

 

הפרעות הסתגלות- הפרעות הסתגלות הינן מצב בו אירוע בחיי האדם גורם לו למצוקה נפשית חמורה ולשינויים התנהגותיים ורגשיים. האירוע יכול להיות רגעי כמו פיטורים או ממושך כמו גילוי מחלה כרונית. אלו הפרעות שאמורות לעבור מעצמן לאחר תקופה של התרחקות מהסטרסור הגורם אך לעתים נדרשים ייעוץ ותמיכה פסיכולוגית או פסיכיאטרית. כמו כן, יש לעתים צורך לוודא כי זו אכן האבחנה ולא מדובר בהפרעת דיכאון או חרדה או הפרעה אחרת המצריכה התייחסות שונה.

 

הפרעה בתר חבלתית (PTSD-Post Traumatic Stress Disorder)- הפרעה בתר חבלתית המוכרת יותר בשם PTSD ובעבר גם בכינויים שונים כמו "הלם קרב" הינה הפרעה מקבוצת ההפרעות התגובתיות. היא עשויה לקרות לאדם שחווה אירוע טראומטי בו הוא או מישהו בסמוך לו היה בסכנת חיים או פציעה. היא יכולה לקרות גם מחשיפה למראות או סיטואציות קשים. ההפרעה באה לידי ביטוי במגוון סימפטומים. יש צורך באבחון על ידי פסיכיאטר כדי לאבחן ולהתוות תוכנית טיפול. התוכנית הטיפולית בהפרעה פוסט טראומטית צריכה לכלול טיפול פסיכולוגי ושיקום, לעתים אינטנסיביים, וכן אופציה לטיפולים נוספים. טיפול תרופתי אינו העיקר אך הוא יכול לעזור בשליטה על חלק מהסימפטומים ובהפחתת המצוקה.

 

הפרעות אכילה- הפרעות אכילה הן קבוצת הפרעות בהן הסימפטומים העיקריים קשורים לאכילה. יכולים להיות סימפטומים של חוסר אכילה, אכילה מוגברת בצורת בולמוס, אכילה בלילות, הקאות או בררנות באכילה. ההפרעות הנ"ל יכולות להפריע לתפקוד ולעתים לסכן בריאות וחיים, ויש פעמים שהן באות במשולב עם הפרעות מקבוצות אחרות. טיפול פסיכולוגי וליווי תזונאי חשובים במקרה של הפרעות אלה. כמו כן יש צורך במעקב פסיכיאטרי לצורך ניהול המקרה, תמיכה על ידי טיפול תרופתי וטיפול בהפרעות נלוות.

 

הפרעות קשב וריכוז- הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה המתחילה להתבטא בגיל צעיר ומתבטאת בקושי להחזיק קשב, בפגיעה יחסית בריכוז ביחס לשאר האוכלוסיה ולעתים באי שקט ובאימפולסיביות. המחלה מאד שכיחה באוכלוסיה באופן יחסי ויש בה מרכיב גנטי גבוה כאשר להרבה מאובחנים יש בני משפחה אשר גם מתמודדים עם ההפרעה. אף שהיא שכיחה, לעתים היא לא מאובחנת בגיל צעיר סביב פיתוח יכולות התמודדות ספציפיות לכל מטופל ולעתים מפריעה דווקא בשלב מאוחר יותר בחיים. כיום יש מגוון טיפולים היכולים להקל על הסימפטומים ולאפשר למטופל להתמודד עם אתגרים לימודיים ותעסוקתיים בצורה טובה וללא מגבלות.

 

הפרעות אישיות- הפרעות אישיות הינן מצב בו תכונת אופי או דרך התמודדות מסוימת של האדם עם אספקטים שונים של חייו מוגברת על חשבון תכונות אופי או דרכי התמודדות אחרים. דבר זה גורם למצוקה בכך שבמקום מגוון דרכי התמודדות או תגובות שמשתנות בהתאם לסיטואציות חיים שונות, יש שימוש יתר בדרך התמודדות או תגובה שלא תמיד מתאימות לסיטואציה. ניתן לדמות זאת לאיש תיקונים שנוטה להשתמש בפטיש לפתרון של כל בעיה בניגוד לאיש תיקונים שיש לו גם מברג, מקדחה וכדומה. המצוקה וקשיי התפקוד הם אמיתיים ויש קושי להתמודד עימם בגלל קושי לשנות הרגלים, חוסר רצון לעתים והרבה פעמים גם חוסר הבנה וקבלה של הסביבה. הטיפול העיקרי לרוב הוא טיפול פסיכולוגי מיטיב ולעתים שיקום. עם זאת, יש צורך באבחנה של פסיכיאטר על מנת להתחיל טיפול זה ולעתים להתמודד עם מצבי חרדה ודיכאון השכיחים כתחלואה משנית במצבים אלו.
 

המידע בדף זה הינו כללי ואינפורמטיבי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי או תחליף להתייעצות עם מומחה. כמו כן, אין התחייבות במידע לטיפול מסויים או להתאמתו למטופל ספציפי.